מאיפה אנחנו מכירים?

שישי על הים וכבר מרגישים את החורף מזדחל דרך הרוח.
אני אוהב את הריח שיש בחדרי מדרגות איך שנהיה חשוך. מריח את הארוחות שישי, כל דירה מזמנת ניחוחות אחרים ויש חום של בית. כי לרוב מנוכר לי כאן.
אתמול עוד מסיבה תל אביבית. היה מצוין רק שלכולם שורפות העינים מעשן של סגריות, צפוף צפוף ועדיין מרגיש שכל אחד סגור בשלו. כל כך הרבה אנשים יפים שרוקדים לבד. מסיטים עיניים כשמצליבים מבטים. חכמים וצינים, מוכשרים ומבוהלים שאולי מחר הקסם שלהם יפסיק לעבוד.
יושב על החוף וקורא לי לבד. משמאלי קבוצה של חבר'ה בגילי פחות או יותר. אני מזהה על אחת את התיק באבות הקטן. אחר עם ראסטות ושלישי עם זיפים ושיער ארוך שמגולגל למעלה. ממציא את הספור שלהם ומהמר שהכירו בהודו, טיילו ביחד או ששרצו באיזה כפר אחד עם השני. מאז הם נפגשים בארץ, פעם בשבוע בשישי בים ואל תבריז, מי מביא בירות? תביא, מישהו ישתה...
כשנהיה קר הבנות מתעטפות בשאלים, ואני מחייך. כשזה קורה כאן ולא בהודו זה מקסים, הקומונות האלה. שם ההתקבצות הזאת טבעית וכאן זה קר קר. הגברים מדברים על הכוסיות כמה כוסיות יש כאן, והכוסיות משחקות בהן בצנינות וצנוניות, לא אנחנו לא מכירים. בלילה היא תשכב בחדר לבד ותלחש לעצמה שעוד מעט חורף והיא שוב לבד. זה משמר את עצמו ובעיקר משעמם.
אנשים אינטילגנטים לא מבזבזים את הזמן בשיחות עם אנשים שלא מכירים. זה עלול לבוא על חשבון משהו הרבה יותר מעניין.
שמישהו יציל את תל אביב. יעיר את העיר מהקרה העוטפת. יחזיר את התמימות שרואה בירושלים ואת הסקרנות ללב.
שבת שלום

Ofir and Dana wedding clip!

I think this must be one of the funniest productions i've done for a long time....
My group of talented friends all gatherd up to make a wedding clip for the shooves couple.
each one took his part according to what he does best, and i have never made a production shooting that took only 4 hours...
the original song is "Amor de mis amores".
Mazal tov to ofir and Dana and enjoy.

3 new tel aviv sketches, one old portrait i found

every time i tried to describe to people how Tel-Aviv looks like i had a hard time finding the right words.
don't draw so much now. definitely not like the stream i had while traveling.
but here are the last pages of my sketchbook.
first one is the view from my balcony. same old building from the picture just a few posts away...
second one is the beach.
third is the skyline of jafa (border of tel aviv)
i guess these are the places where i find my peace of mind to grab a pen, it makes me feel as if i am still on the road.
last one is an old portrait i found in the closet. have no clue when it was done but i like it. still trying to figure out myself.

ARS Electronica festival 2007

just came back from the future....

if India was all about going to the past, ARS Electronica, a festival of one week in Austria, is all about bringing the craziest people from the future. it includes an animation festival, interactive installations that are spread around the city, museums, and live performances at night. i am giving you just the idea here, but words can't describe what i have seen, with the company of my cool sister, Lila...

thanks to Robert and Gabi, and all the wonderful ARS crew for hosting me and showing Linz as only locals know. and a big kiss to Hanne for taking me around Vienna, which is even more beautiful than i expected...

Shana tova to you all ( it's Israeli new year's week....)

so wishing you all love and creativity

גוררים כאן?

בדיוק סיימתי לראות איזה גרסה ישנה של "עליסה בארץ הפלאות".
אם אני לא טועה גם ב"קוסם מארץ עוץ" החזרה למציאות מתוארת אותו הדבר.
איזה סוג של בלבול בין מציאות לחלום, שתיהן מתבוננות באנשים שמקיפים אותן ורואות פרצופים מוכרים ממקום אחר, דמיוני.
הגנרל נראה כמו הזחל שמעשן, השכן האיכר כמו האריה הפחדן.

זה מרגיש קצת ככה. לחזור.

לרגעים מאמין שדמיינתי את הכל.לא מסתדר שזה...מה זה היה כל ה...?

בהבזקים מוצא כאן את הודו ברחוב.
ילד ביפו עבר על החוף ומכר חומוס בשקיות.
לכו לים בשקיעה ותראו איך סוגדים כאן לשמש
חולם שלא כאן, מתעורר לנס קפה בחום של תל אביב
לרדת ולגלות שדפקו את האוטו
מזל טוב

הייתי מתלונן אם לא היה נעים כל כך.
לחזור לשישי ביהודה הלוי 5
הבניין הנטוש מולי מבריק בשמש לבנה של סוף היום.
יפו
פלורנטין
נווה צדק.
באמת שהתגעגעתי
אנשים פוגשים שואלים מה עושה עכשיו
אני טייס חלל קטן שנוחת כאן
גוררים כאן?

P.S....funny picture

if you are a serious person trying to decide where to study -

"Serious Study Centre(!) ", in Varanasi, must be the place for you....:)

just follow the arrow and ask for the serious guy in the counter.

This is how this chapter ends....

Monday, 13.8.
Day before flying back to Israel. 4 months of inspiration in the most chaotic place i have ever seen, and learned to love. It was around July when Adam and his friends from Dalhousie suggested me to contact the Israeli embassy in India to pull the last rabbit from the hat, last magic just before i go. Meeting art students from India and showing them my sketches, hearing from them a bit about being an artists in india.
Sharon and Ruchi from the embassy worked hard to connect me with the Delhi collage of art for giving a small workshop. Sketching in this trip was all about interaction, so there was no better ending for this trip.
Stepping inside a room full of students from all ages, all with the same passion as mine. Stage was mine to slowly tell my story. How to travel India with pens and colors...
there are two thing i've always enjoyed - teaching and drawing. so many people inspired this moment to happened and i am grateful for all of you.
for two hours i was there again. One place after the other. Telling the small stories behind the lines. coming to India i had a theme - knew i was coming to sketch as much as i can. But the story was better than could possibly imagine.

thank you. all of you that i met on my journey. this trip was full of incredible friends who helped me believe life is the biggest present you can get. i treasure you all in the smile i brought back home. i miss you very much and hope the paths will cross again someday. somewhere.

back in Israel. Mobile was stolen so have no way of contacting you all, and taking my time to land softly.... this is my mail, please send me your numbers so i see you :
alon_chitayat@hotmail.com

end of chapter one, but the story is still on...

illustrations from Manali

some trees experiments from Manali

Dharamsla just before leaving

illustrations from Spiti

Pictures from Spiti

"שפם זה טיפשי"

רוני כבר שנים טוען את זה

זה כבר לא אקטואלי....

השפם הזה שרד בערך שבועיים עד שננזפתי קשות.

כנראה שרק אני האמנתי שיש בו משהו שהופך אותי למסתורי יותר

הפידבקים מהמין היפה היו די נחרצים. תוריד אותו ומהר.

רגע לפני שעוזב את דהארמסלה מתחייב סוף סוף.

אני מטייל עם גיטרה.

עבודת טושים של בחור צרפתי,

עוד לא שמעתי אותה אפילו פעם

אבל אם מנגנת באותם צבעים אז זכיתי.

לוטוס גסטהאוס. הבית שלי לכמעט חודש.

אני אורז את דרמסלה ומפנה מקום לחודש האחרון שלי.

היה לי חשוב לסיים את הציור הזה לפני שממשיך הלאה.

חבילה אחת לארץ. כמה מתנות שרוצה להביא לכם.

הסלע הגדול הזה בתמונה הוא מה שהתחיל את כל ההתגלגלות של החודש האחרון.

יש משהו מדהים בגושים ענקים של אבן באמצע שומקום.

פחות מחודש. זה כבר מתחיל לגרד מבפנים התחושה הזאת של גרגירי חול אחרונים מלמעלה.

קדימה למים. ובעצם למדבר.

אני ממשיך מכאן לספיטי. אומר שלום לירוק ירוק לקצת.

לסיום מין סוג של קומיקס לאחיינים שלי

רצוי להגדיל כדי לקרוא משהו

ומצפה לתשובה בחזרה:

מה יש בבית של סבתא אילנה וסבא גדעון?

שבוע מוצלח במיוחד לכולם, אוהב ומתגעגע מאוד לכולכם

Dharamsala, Mclod Gang, New illustrations

An Israeli couple asked me for a portrait.

they gave me a photo and a deadline of 2 hours and a half before leaving to Kashmir.

i did my best. the guy looks pretty much like himself actually...

girls are never happy.

יומולדת לדלאי למה

אמריצר

אני בתור למקדש
אני בחלופי משמרות בגבול הפקיסטני...

דלהאוזי

אנשי יער קטנים וטובים

אדם וראג'ו

רישומים חדשים עם מכחול