רישומים חדשים

תמונות מהפסטיבל

ושישט

ושוב איתכם...
שלב ההכנה הסתיים בהצלחה, רוני קיים את ההבטחה לשים אותי על הפסים לפני שהמשיך.
אז עכשיו לבד, והגיע הזמן ללבד.
אני בושישט, כפר שהוא השוליים של מנאלי..
כמעט שבוע כאן. הימים הראשונים היו מוקדשים לתיקון הבטן שלי. הייתי גיבור להאמין שזה יעבור לבד, אבל אחרי שיומיים של צום כמעט העלימו אותי מהעולם הזה ולא הוציאו אותי מהשרותים לקחתי את עצמי לבית חולים הממשלתי.
רופי אחד דמי כניסה, ולמה לבנות חדר המתנה אם אפשר לחכות כולם ביחד עם הרופא.
שני רופאים בחדר צפוף והמון סקרנים שרוצים לדעת מה שעובר עלי.
ומאז טפו טפו טפו הכל תקין. אז יש זמן לטפס להרים הירוקים שמקיפים את העמק הזה ולחשוב.
כמה מחשבות יש כשנותנים להם זמן ומקום. את רובם אני אשכח עם הנחיתה, ואת החשובות רושם לעצמי.
ופעם הראשונה לקום בבוקר ולצייר ולצייר ולצייר. יש זמן לאובססיה הזאת וצומח ממנה טוב.
הסברתי לאלעד אתמול בטלפון שהתחושות חזקות מכל מילה, ככה שמתנצל שוב אם כל השברים האלה שכותב כאן לא מתחברים. זו תחושה מצחיקה הבלוגים האלה, יומנים שמראש מותר להציץ בהם.
והשאר תמונות ורישומים. חלק מגנגוטרי, חלק מרישקש והשאר מכאן.
שיהיה שבוע טוב לכולכם
ואוהב
אלון

עוד תמונות מאוטרקשי וגנגוטרי

חזרתי.

קפיצה קטנה להרים ושוב ברישיקש להתארגנות.

שבוע למרגלות ההימליה. הגענו עשרה ימים אחרי שהשלג נמס, בעלי חנויות קטנות עדיין מנגרים דוכנים מחדש.

ובשוליים של גנגוטרי החורשות היפות והקסומות ביותר שראיתי. ענבי וזומזום, אם יש פיות כאן הן גרות.

שאריות של שלג. בלילה קר קר, הקדמנו בשבוע ועשינו מדורה קטנה, אני ורוני ונשות כל העולם להתחמם בא.

ל"ג בעומר משלנו, בננות במדורה עם שוקולד חתוך. מזל שפגשנו כאן מפיקה בריטית שתביא את כל הפינוקים.

העולם הזה מנוהל על ידי מפיקות חכמות, כבר אמרתי את זה פעם....

מצחיק לי כאן כל כך. אני משתטה כמה שרק יכול. ומצחיק את עצמי בנסיונות העלובים שלי להשליך נסיון חיים מערבי במקום ההזוי הזה.

מציאות אחרת. ואם תבקשו דוגמאות אני אתקשה להתחיל להסביר. אתמול השתין על רוני קוף מאיזה עץ בזמן שחיכינו.

אפילו לא התנצל. אולי זו דוגמא ראויה ואולי לא...:)

שבת שלום יקרים

הנה כמה תמונות לסיום

אם תהיתם מי מועך אותי שם, זה רגע לפני הגילוח....כן אבא שלי, הלהב חד פעמי, אפשר לנשום

אוהב אלון